עצי השקמים – התושבים הוותיקים של תל אביב
הַיּוֹם הַשִּׁקְמִים נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם –
רַק שֶׁלֶט אֶת שְׁמָם עוֹד מַזְכִּיר,
כַּמָּה צִפּוֹרִים וְסַפְסָל מְיֻתָּם
הַנִּצָּב בְּלִבָּה שֶׁל הָעִיר.“
זהו קטע ממילות השיר שכתב הפזמונאי יצחק יצחקי. הוא בוצע לראשונה על ידי להקת פיקוד מרכז, וגם אחרים. אך נראה כי הביצוע של אריק סיני הוא אחד המפורסמים ביותר. אך מהו סיפורם של אותם השקמים שהיו כאן פעם (ולא, לא כולם נעלמו)?
הכירו את פיקוס השקמה
אז בואו נתחיל מלהסביר מהו עץ השקמה. הוא ידוע גם בתור פיקוס השקמה, והוא מגיע אלינו מאפריקה. הוא הובא לכאן בתקופות קודמות יותר ונשתל ברחבי מישור החוף, כאן הוא הסתגל היטב למזג האוויר. העץ ננטע לתועלת האדם אשר השתמש בעץ לצורך נגרות וגם אכל מפרותיו.
אז כן, חלקכם עשויים להיות מופתעים. אבל הפרות שנושרים על המדרכה, מלכלכים ומושכים עטלפים אכן ראויים למאכל אדם, והם אפילו די טעימים. אם תרצו לנסות, יולי-אוגוסט, זהו הזמן לקטוף אותם. אך היזהרו, יתכן כי אנשים מסוימים עשויים להיות רגישים.
וזהו הזמן לספר עוד אנקדוטה מעניינת. האבקת הפרחים נעשית על ידי צרעת הפיקוס, מין שלא קיים בישראל. אך באופן יוצא דופן, נראה שברכתה של ארץ ישראל עשתה משהו לעצי השקמה המקומיים, ופרותיהם מבשילים כאן גם ללא נוכחותה של אותה צרעה אפריקאית. זרעיהם אמנם אינם פוריים, אך הפרות טעימים. והתופעה הזו לא מתרחשת במקומות אחרים – בהם פרות השקמה אינם מבשילים.
איננו יודעים מדוע קסמם של השקמים פג, והיום לאף אחד אין ענייו גדול באכילת הפרי. אך למרות זאת ישנם כמה עצי שקמה, חלקם בני מאות שנים, אשר שרדו בתל אביב. ולמרות שמדובר במין שהובא לכאן על ידי האדם, עץ השקמה נחשב לצמח מוגן.
עצי השקמה של תל אביב
אז למרות מאמצי השימור, וכמה אתרים בהם עדיין מלבלבים עצי שקמה מרשימים, מסתבר שפרנסי העיר לדורותיהם תמיד חיפשו הזדמנויות להעיף מכאן את עצי השקמה. ואף הצליחו לעשות זאת למאות עצים. הסיבות כמובן היו בדרך כלל הצורך בשטחי בנייה וכבישים. אך עוד בשנים הראשונות של תל אביב היו אנשים שנאבקו למען שימורם של עצי השקמה. היה זה חיים נחמן ביאליק שעמד בראש התנועה למען השקמים.
אם תרצו לראות עצי שקמים, ואולי ללקט כמה פירות, תוכלו לעשות זאת במקומות בודדים בעיר. אחד מהם הוא גן יעקב. בשנות השישים עיריית תל אביב ביקשה לכרות אותם, לצורך הקמת תאטרון הבימה. אך בעקבות מאבק ציבורי הם הושארו ושולבו בתכנית האדריכלית. והיום כולנו יכולים ליהנות מהם.
