החלום ושברו: סיפורה של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

בסרטון פרסומת ישן מימי הקמתה של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב ניתן לראות אנשים מחייכים, תצוגת אופנה עם דוגמניות יפות שלובשות את מיטב אופנת האייטיז, חנויות חדישות ומושכות ואווירה של חדשנות.

עבור מי שמכיר את התחנה המרכזית של ימינו, מדובר בתמונה סוריאליסטית. כיצד מקום שסימל חדשנות ושגשוג הפך תוך זמן קצר למקום שמזוהה מחד עם הזנחה, זיהום אוויר ופשיעה ומאידך עם אמנות שוליים מעניינת ויוצאת דופן ובית לתרבויות מהגרים מרתקות?

המטרה: שיפור התחבורה הציבורית

התחנה, הממוקמת ברחוב לוינסקי בעיר, הוקמה כמסוף אוטובוסים גדול שאמור היה להחליף את התחנה המרכזית הישנה ולכלול בתוכו קניון רחב ידיים לרווחת הנוסעים. היא בנויה על שטח של 44 דונם, וכוללת שטח בנוי של 230,000 מטרים רבועים בשבעה מפלסים, כולל מקלט אטומי.

בשנת 2013 אושרה בעיריית תל אביב תכנית מתאר לפיה התחנה תשנה את ייעודה למבנה ציבור לטובת עסקים ומגורים ותפסיק לשמש כתחנה מרכזית. זאת, לאחר מאבק ממושך בהובלת תושבי דרום העיר שקראו לסגור את התחנה ש"הורסת" לדבריהם את השכונה בהיותה יצרנית זיהום אוויר ומוקד משיכה לפושעים. לפי תכנית העירייה, פעילות התחבורה הציבורית תועבר לשתי תחנות מרכזיות חדשות שיוקמו במתחם ארלוזורוב (מסוף 2000) וסמוך למחלף חולון. ב-24 באוקטובר 2021 הוצא צו סגירה למקום ונקבע לבסוף כי התחנה תיסגר סופית, לאחר 28 שנות פעילות, ב-2027.

פעם עמדו כאן פרדסים

קשה להאמין שלפני שנשפכו הררי הבטון אל שטח התחנה המרכזית עמדו במקום פרדסים. העירייה קנתה את השטח מהיזם אריה פילץ שהחזיק באדמה שהיתה שייכת לערבים שנטשו אותה בזמן מלחמת העצמאות. את המבנה תכנן האדריכל רם כרמי. בנייתה החלה ב-1967 אך ב-1976 הופסקה הבנייה בשל קשיים כלכליים. כבר אז, עשו התושבים חיים קשים ליזמים וטענו כי התחנה תפגע בערך דירותיהם. הם לא ידעו אז עד כמה הם צודקים.

הבנייה חודשה לבסוף ב-1983, עם רכישת הפרויקט על ידי הקבלן מרדכי יונה באמצעות חברת חפציבה ובשותפות עם הקואופרטיבים אגד ודן. תכנון התחנה הופקד בידיהם של האדריכלית יעל רוטשילד, והאדריכל מוטי בודק. ב-17 באוגוסט 1993 נפתחה התחנה לקהל.

מספר שנים לאחר פתיחת התחנה היא מותגה כ"קניון תל אביב", ונעשו ניסיונות לשפר את חזות המבנה, שצורתו מאסיבית ומגושמת והוא מסובך ומפותל. המיתוג החדש, מיותר לציין, לא צלח.

בשנים שעברו מאז עברה התחנה בין ידיים רבות, אף אחת מהן לא הצליחה (ואולי גם לא ניסתה) לשפר את מצבה. לבסוף, בשל טענה לליקויי בטיחות חמורים, הוציאה העירייה צו סגירה למקום.

בית לאמנות ולקבוצות שוליים

אך התחנה היא אינה רק כישלון אדריכלי ועסקי אלא גם מוקד משיכה לאמנים ולקהילות המהגרים שגרות באזור זה בעיר. בקומה השביעית ובאזורים נוספים בתחנה ישנן עבודות אמנות מרשימות והקומה השביעית (קומת דן) מלאה בציורי קיר מרהיבים. בקומה הרביעית ישנו שוק ענק ובימי שבת וראשון התחנה מלאה בעובדים זרים שנהנים מדוכנים שמוכרים שלל מוצרים, ביניהם מוצרי מזון מהמזרח.

בקומה השביעית של התחנה ישנו מוזיאון גרפיטי פתוח לציבור בו עיטרו אמני ציור רחוב מהארץ והעולם את כל הקירות של המפלס בערב רב של עבודות אומנות בחומרים שונים.

Alexander_Peterson / Shutterstock.com