היסטוריה תל-אביבית: הסופר העברי הידוע שנרצח ו"הבית האדום" שננטש

חגיגות ה-1 במאי 1929 ביפו נחקקו לנצח כתחילתו של אחד מהאירועים הטראומטיים והרצחניים בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. בבוקרו של אותו יום, יצאו בני משפחת יצקר וילדיה לחגיגות חג הפועלים.

בביתם נותרו באותה שעה, הסופר צבי גוגיג (27), הסופר יוסף חיים ברנר (40), הסופר צבי שץ (31) והסופר יוסף לואידור (28).

תולדות אותו יום והימים שלאחריו נרשמו בדפי ההיסטוריה כפרעות תרפ"א. באותו יום, הטילו הערבים מצור על בית משפחת יצקר ולואידור הצעיר ניסה להניס אותם ביריית אקדח. כששמעו בני משפחת יצקר את הירייה, מיהרו האב יהודה והבן אברהם לבית.

יום למחרת, ה-2 במאי 1929, החליטו הנצורים לעזוב את הבית לכיוון תל אביב. ממש באותו זמן התקיימה תהלוכת לוויה של נער ערבי צעיר, בנו של שוטר, שנהרג יום קודם לכן במאורעות ביפו.

הקהל שהשתתף בתהלוכת ההלוויה נתקל בסטופרים ובבני משפחת יצקר בשעה שניסו להגיע לתל אביב. הקהל המשולהב והמוסת תקף אותם במקלות ובגרזנים. לא היה להם סיכוי לברוח. ברנר ושץ נרצחו ביריות. הסופר לואידור פתח באש והרג את אחד התוקפים.

למחרת, נמצאו במקום חמש גופות במרחק קצר אחת מהשניה וגופתו של לואידור נמצאה מרוטשת במרחק מה מהשאר. עדי ראייה סיפרו כי ברנר אחז ביד נייר מוכתם בכתמי דם ועליו מספר שורות שכתב. השוטרים הבריטים לא איפשרו את פינוי הגופות וכאשר הן פונו לבסוף לא נמצאה גופתו של לואידור. ההרוגים נקברו כולם בקבר אחים בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.

ארבעה ימים לאחר הטבח, קיבל ברל כצנלסון אישור מיוחד להגיע לבית משפחת יצקר ולקחת ממנו כתבי יד ומסמכים שנותרו בו.

בעקבות האירוע סומנו חמישה חשודים, בהם אחיו ודודו של הנער העברי שנהרג אך הם זוכו מחוסר ראיות.

היישוב היהודי התאבל על הטבח הנורא. רבים ספדו לברנר, שבאותם ימים היה אישיות ידועה וחשובה ומותו הטראגי תרם להילה שהפכה אותו לאגדה של ממש בתולדות התרבות והספרות היהודית-סוציאליסטית.

מ"הבית האדום" ל"בית ברנר וחבריו"

הבית שנבנה כבית באר במאה ה-19 נרכש על ידי משפחת יצקר ב-1918. הוא כונה הבית האדום בשל צבעו. בקומה הראשונה ניהלה המשפחה משק ובקומות העליונות חיה המשפחה. לא פעם התארחו בבית דיירי משנה, בהם גם סופרים כמו ברנר ואחרים.

לאחר הטבח עזבה המשפחה את הבית והוא נותר נטוש. בשנות ה-60 נהרס הבית ונבנה מחדש ברחוב קיבוץ גלויות 120. המבנה החדש כונה "בית ברנר וחבריו" והוא מכונה כך עד היום. כיום משמש הבית כמרכז תנועת "הנוער העובד והלומד" ובו מרכז הנצחה לברנר ולשאר הנרצחים.