תל אביב ויפו; ההיסטוריה של הערים האלו והחיבור ביניהן – הנה מה שחשוב לדעת

בעוד שתל אביב ויפו עד היום נחשבות 2 ישויות אורבניות נפרדות, בשנת 1949 ממשלת ישראל החליטה לאחד בין 2 הערים האלו. ליתר דיוק, תל אביב ויפו התחברו לכדי עיר אחת ביום שלאחר מלחמת הכיפורים בתאריך תש"י, 4 באוקטובר 1949. 

באיזו שנה החליטו לספח את יפו לתל אביב? 

ב-6 באוקטובר 1949, עיריית תל אביב, שבזמנו הייתה מועצה עירונית, כינסה ישיבה בנושא הסיפוח של יפו לעיר תל אביב. במהלך פתיחת הישיבה, ראש העיר, ישראל רוקח, אמר כי שינוי השם של העיר נוגע ורלוונטי מאוד לליבם של אנשים רבים. לכן, טען ראש העיר דאז שיש להתפלא על כך שהממשלה מצאה לנכון לשנות את שם העיר ללא כל התייעצויות מוקדמות בנידון. 

דבריו של ישראל רוקח בנושא שינוי שם העיר תל אביב

על פי דבריו של ראש העיר ישראל רוקח בזמנו, נטען כי תל אביב לא יכולה לשנות את השם הרשמי שלה, מכיוון שהשם של העיר תל אביב למעשה מסמל מפעל ציוני. ליתר דיוק, השם "תל אביב" בזמנו היווה ואפיין מפעל ציוני חלוצי אשר סימל דור שלם של מתיישבים עבריים ראשונים באזור זה של ישראל. לדעת ישראל רוקח, מי שהיה בזמנו ראש עיריית תל אביב, ת"א הייתה צריכה להיקרא תל אביב, אבל רוקח טען כי עיר זו צריכה להיות מחולקת לאזורים שונים. זאת, בזמן ששם אחד האזורים האלו יהיה יפו. 

מה היה הלך הרוח הכללי לגבי מיזוג תל אביב ויפו? 

באופן כללי, רוב הדוברים באותה הישיבה ראו לחיוב את הפעולה של מיזוג 2 הערים, אבל היו מחלוקות אשר היו קשורות לשם הרשמי של העיר. בסיכום הישיבה הנ"ל, הדוברים החליטו לקיים פגישה עם ראש הממשלה, בזמנו דוד בן גוריון, כאשר בפגישה זו ביקשו הדוברים שישתתף גם שר הפנים משה שפירא. זאת, למטרה של דיון משותף בשם הרשמי שיש להעניק לעיר תל אביב. בהמשך, נקבעה גם פגישה רשמית עם דוד בן גוריון בנושא זה.

מה סוכם לאחר הפגישה עם דוד בן גוריון, ומדוע? 

בפועל, בסופה של אותה פגישה, הגיעו כלל הצדדים להחלטה כי תל אביב תיקרא תל אביב-יפו, מה שהיווה פשרה בין כל הצדדים הקשורים בנושא. לסיכום, הוחלט כי העיר תיקרא תל אביב יפו בשל כמה סיבות שונות, אך הייתה סיבה אחת עיקרית לכך שדוד בן גוריון התעקש על השם שנקבע לבסוף. הסיבה הייתה טמונה בכך שדוד בן גוריון רצה בשם יפו על מנת להדגיש את הקשר ההיסטורי-תנ"כי לישראל.