איתי ברק וטל ולריולה מדברים על חדשנות בימי קורונה

יזמים ואנשי העסקים איתי ברק וטל ולריולה שופכים קצת אור חיובי על מגפת הקורונה ועל מה שיבוא ביום שאחרי – ימים של חדשנות

חדשנות טכנולוגית ורפואית לא רק עוזרים לנו היום לנצח את המגפה, אך גם יוכלו למנוע את ההתפשטות של המגפה הבאה בעתיד. משברים כמו עימותים צבאיים, אסונות טבע, מגפות או כל דבר הגורם למשבר כלכלי הובילו לשינוי. נכון, באותם הרגעים בהם המשברים פוקדים אותנו אנו עלולים להתמודד עם מצבים קשים, אף אחד אינו אוהב מלחמות או אסונות טבע ובטח שלא נחכה להם בכיליון עיניים בתקווה שיביאו לנו חדשנות וצמיחה כללית, בסופו של דבר יש להם מחיר כבד ולא רק מהבחינה הכלכלית.

אך אם נסתכל על אירועי העבר נוכל לראות שכל משבר אשר פקד את העולם הביא איתו שינוי – מהאסטרואיד שהביא להכחדת הדינוזאורים ועד מגפת הקורונה, כל אסון הוא טריגר לשינוי. השינויים יכולים להתבטא בשינוי מדיניות של ממשלות; בהרגלים חדשים של שוק הצרכנים; בשינויים חברתיים; בהרגלים חדשים של שוק המשקיעים; בפתרונות חדשים וטכנולוגיות חדשות; נפילתן של אימפריות חדשות ועלייתן של חדשות ועוד. כמובן שבמאה ה 21 אימפריות הן לא בהכרח מסגרות לאומיות, אלא גם תאגידי ענק השולטים בכלכלה. אז האם הקורונה תביא לנו חדשנות, ואם כן למה אנחנו יכולים לצפות?

הבנת ההווה באמצעות מבט אל העבר

לפני שנדבר על מגפת הקורונה, אשר נכון לזמן כתיבת שורות אלו עדיין איתנו, בואו ניקח מבט אל העבר ונדבר על אירועים ואסונות אחרים שפקדו את האנושות במהלך ההיסטוריה. אם אנחנו כבר מדברים על מגפות, נקודה טובה להתחלת הדיון היא מגפה אחרת אשר פקדה את האנושות – המגפה השחורה. המגפה השחורה הייתה מגפה קטלנית אשר הכתה את מדינות אירופה ואסיה במאה ה – 14. האומדנים על שיעורי התמותה מדברים על בין 75-200 מיליון באותה התקופה, ביניהם כשישים אחוז מאוכלוסיית אירופה.

למגפה השחורה היו השפעות כלכליות, פוליטיות וחברתיות. המגפה גרמה למחסור חריף בכוח אדם וגם לעליית מחירים של מוצרי המזון. בעקבות כך העובדים הבלתי מיומנים דרשו שכר גבוה יותר וגם האיכרים, מייצרי המזון, היו המרווחים הגדולים של המגפה  – כלומר אלו אשר היו בתחתית הסולם החברתי הרוויחו מהמגפה.

ההשפעות ארוכות הטווח היו ירידה בכוחה של הכנסייה וירידה במעורבותה בחיי היום יום ותחילת הקץ של הפיאודליזם. למגפה אפילו הייתה תרומה למעמד האישה – הכנסייה אשר התמודדה עם אבדנם של כמרים ונזירים רבים, נאלצה להסתמך על נשים גם במשימות אשר נחשבו לגברים בלבד. וזהו רק קצה הקרחון.

ולא רק מגפות מביאות איתן שינויים, אלא גם מלחמות. בואו נסתכל על מלחמת 100 השנים, סכסוך בין אנגליה לצרפת, אשר החל במאה ה – 14 והסתיים במאה ה 15 גם מלחמה זו הביאה לשינויים פוליטיים וחברתיים, ירידת מעמדם של בני האצולה ואפילו שינויים בטכנולוגיות החקלאיות של אותה התקופה.

אבל למה שנרחיק לכת ונחפש אחר דוגמאות מלפני דורי דורות. בואו נסתכל על מגפה אחרת שפקדה אותנו לא כל כך מזמן – מגפת הסארס (2002-2003). מגפה זו גם כן התחילה בסין ושם גם הייתה עיקר פגיעתה. בנסיבות דומות הסינים נאלצו להסתגר בבתיהם. באותם הימים חברת עלי באבא הייתה חברה קטנה יחסית, אשר בעקבות ההידבקות של אחת העובדות, נאלצה גם היא לשלוח את העובדים הביתה. העובדים עברו למודל של עבודה מהבית, דבר שלא היה כל כך מובן מאליו באותם הימים. הסגר בסין, אשר נראה כמבשר סופה של עלי באבא, דווקא הפך להיות הברכה הכי גדולה של האתר כאשר סינים רבם נעזרו בו לצורך קניות מקוונות. לא רק שהם הצליחו להמשיך לתפעל את האתר, אלא גם להשיק אתר נוסף אשר התחרה באייבי בסין. ככל הנראה מגפת הסארס הייתה הרגע המכונן בהיסטוריה של ענק הקמעונאות עלי באבא.

כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 2008, פקד את העולם משבר כלכלי, משבר הסאב פריים. אנשים רבים איבדו את חסכונותיהם והם נאלצו למצוא דרכים חדשות ליצירת הכנסה ולחסכון, דבר אשר הביא לשינויים רבים ברגולציות ובתפיסת ההשקעות של הציבור. המשבר הביא לעלייתם של UBER ו AIRBNB. UBER אפשרה לאנשים לשתף את הנסיעות שלהם, ו AIRBNB אפשרה להם להשכיר חדר בבית; זהו היה פתרון טוב לצורך הכנסה נוספת עבור האנשים שנקלעו לבעיות כלכליות בעקבות המשבר.

אז מה תביא לנו הקורונה?

מכיוון שמגפת הקורונה עדיין בעיצומה יהיה זה מוקדם לדעת מה תהייה השפעתה בטווח הארוך. ללא ספק ישנם תהליכים המתנהלים עכשיו וקשה לדעת מה תהיה השפעתם בטווח הארוך. אך ישנם מגמות ושינויים שכבר מתרחשים והם צפויים להשפיע עלינו מבחינה חברתית, עסקית, כלכלית ואפילו פוליטית. השינויים שמתרחשים יביאו ביקוש לפתרונות חדשים אשר יכולים להיות התחלתן של אימפריות כלכליות חדשות. אני אמנם מתכוון לתחום העסקי אך בהחלט המשבר יכול להשפיע על יחסי הכוחות בעולם.

עבודה מהבית

השינוי הראשון שאנו רואים הוא המעבר לעבודה מהבית. בתחילה זה היה צעד חירום שעסקים נאלצו לנקוט בו, אך לבסוף זה עשוי להפוך למדניות אשר תישאר איתנו גם ביום שאחרי הקורונה.

איתי ברק, איש עסקים ישראלי מתחום האינטרנט, מרחיב בנושא:

"חברת טוויטר הייתה הראשונה להכריז כי עובדיה יוכלו להמשיך לעבוד מהבית גם בחלוף המגפה. כמובן שלא כל בעלי התפקידים יכולים לעבוד מהבית. למשל אלו אשר מתפעלים את השרתים נדרשו לגישה פיזית אל השרתים, אך משבר הקורונה והתקופה שבה אנשים עבדו מהבית הוכיח שזה יכול לעבוד וזה בהחלט אפשרי."

ברק גם אומר: "לא כל החברות זכו להצלחה כמו טוויטר, חברת אפל למשל דיווחה על קשיים רבים בשל העבודה מהבית, אך ברור שבעזרת ההכנות הנכונות גם הם יכולים ליישם זאת בהצלחה עבור חלק גדול מהעובדים שלהם…"

העבודה מהבית מציבה אתגרים חדשים בתחום התקשורת, אבטחת הסייבר, ניהול כוח אדם ועוד. כמו כן היא יכולה להביא לגמישות בשעות העבודה, דבר אשר יכול להשפיע על הרגלי שעות הפנאי ולעורר שינויים חברתיים שקשה עדיין לחזות אותם. חברות אשר מאפשרות לעובדים לעבוד מהבית יכולות לחסוך בהוצאות של אחזקת משרדים. כלומר יש כאן כדור שלג שמתחיל להתגלגל. יתכן שמכאן יצמחו חברות חדשות המציעות מוצרים ושירותים אשר נועדו לאפשר ולתמוך בצרכים של האנשים והארגונים העובדים מהבית.

קניות באינטרנט

משבר הקורונה הביא לפריחה בתחום הקניות המקוונות וחברות השילוח. תחום זה נמצא בצמיחה עקבית כבר כמה שנים, אך נראה שהנסיבות האיצו את התהליכים הטבעיים שבו. ההשפעה של משבר הקורונה הייתה כניסה של שחקנים חדשים לשוק; עסקים שלא נתנו תשומת לב למכירות מקוונות מצאו את עצמם במצב שאין להם ברירה אחרת; אנשים שאיבדו את מקור פרנסתם וחיפשו מקורות הכנסה חדשים שיתאימו לנסיבות גם כן גילו את האינטרנט.

אך מה שיותר מעניין הוא השינויים בשוק הצרכני שבו ראיינו כניסה של צרכנים חדשים, כמו למשל הקהל המבוגר אשר לא נהג לבצע רכישות באינטרנט. קהלים אלו מצאו את עצמם מבצעים רכישות מקוונות מחוסר ברירה, כך רבים שעד היום נרתעו מהתחום גילו שהשד לא נורא והוא אפילו די נחמד, ובסופו של דבר אימצו באהבה את הקניות ברשת והם צפויים להמשיך לבצע קניות מקוונות גם בתום המשבר.

ובעקבות הפריחה של שוק הקניות המקוונות ראינו גם גידול בפעילות העסקית של אלו המעניקים שירותים לאתרי אינטרנט  – בוני אתרים ומקדמי אתרים, מעצבים גרפיים, כותבי תוכן ועוד.

שירותים רפואיים ונפשיים דרך האינטרנט

שירותים רפואיים ושירותי בריאות הנפש באמצעות האינטרנט כבר היו לנו לפני הקורונה. אך שירותים אלו לא נכנסו למיין סטרים. כולנו התרגלנו לכך שבדיקה רפואית או אבחון נפשי נעשים בפגישה אישית בין המטפל למטופל. נראה שמשבר הקורונה שבר את הטאבו בנושא ולא רק חברות פרטיות אלא גם שירותי רפואה ציבוריים נאלצו להתאים את עצמם למצב החדש.

קופת חולים כללית השיקה את ה TYTO עוד בטרם משבר הקורונה (מכשיר המשדר מדדים לרופא), אך המגפה רק הוכיחה את יעילותם של אמצעים אלו והיא צפויה להוביל מגמה של כניסה של טכנולוגיות חדשות ושירותים חדשים.

מגפת הקורונה הביאה לעלייה עולמית בשירותי בריאות הנפש הניתנים דרך האינטרנט. למעשה הייתה כאן מגמה כפולה, בתוקף הנסיבות יותר אנשים נזקקו לתמיכה נפשית, הם יחדיו אם אלו אשר נעזרו עוד קודם בתמיכה וטיפול נפשי נאלצו להשתמש בשירותים מקוונים.

נראה שלאחר שעברנו את השינוי המחשבתי ולאחר שהתבססו מודלים עסקיים, כבר אין דרך לאחור. שירותי בריאות מקוונים מעניקים גם פתרון לאלו המתגוררים באזורים מרוחקים, בהם תמיד קיים מחסור באנשי מקצוע, לכם הם צפויים להישאר איתנו ולהמשיך לצמוח, אמנם בצורה מתונה יותר, גם אחרי הקורונה.

הגידול והצמיחה בשירותי רפואה מרוחקים יכול גם להביא לגידול בביקוש לטכנולוגיות אבחון ביתיות אשר יאפשרו לנו לבדוק מדדים שונים ולשדרם את הרופא המטפל באמצעות האינטרנט. גם יצרני הסולר עשויים להטמיע טכנולוגיות רפואיות במכשירים.

תחום התיירות – קשה מאוד להתנבא אילו שינויים יבואו בתחום התיירות, אך נכון לעכשיו ההגבלות השונות צפויות להפחית את הצפיפות ואת התנועה הבינלאומית. אם הגבלות הריחוק ישמרו  לאורך זמן, מטוסים צפויים לשאת פחות נוסעים והדבר עלול להשפיע על עלויות כרטיסי הטיסה ולהפוך אותם ליקרים יותר, דבר עשוי להשפיע על מפת התיירות העולמית.

יתכן שהביקוש לטיסות ירד בעקבות המחירים הגבוהים והדבר יגביר את תיירות הפנים. אזורים שנהנו  מפריחה תיירותית בינלאומית עשויים להיפגע ואזורים אחרים עשויים לפרוח בזכות תיירות פנים. ומי יודע אולי ההשפעות ארוכות הטווח יביאו לפיתוחם של אמצעי תחבורה חדשים, יעילים אנרגטית, אשר יכולים להוזיל את העלויות.

טכנולוגיות ”האח הגדול“

ג‘ורג' אוורול טבע את המושג ”אח גדול“ ומשטרת המחשבות בספרו ”1984“ אשר תיאר את החיים תחת שלטון טוטליטרי המשתמש באמצעים טכנולוגיים לצורך השגת שליטה מוחלטת על האזרח. ספרו נכתב בשנת 1949, תקופה בה הטוטליטריות שלטה היטב במקומות מסוימים, אך חסרו לה היכולות הטכנולוגיות המאפשרות להגשים את החזון.

טכנולוגיות אלו קיימות היום ומדינות רבות מחזיקות בהן. למעשה כל מה שנדרש זה לרכוש אותן בשוק הפרטי. משבר הקורונה נתן הצדקה לממשלות רבות להכניס לזירה טכנולוגיות שכאלו באמתלת  המאבק בקורונה. אך מה שברור לכולם הוא שכאשר טכנולוגיות אלו מוכנסות לזירה הן שם בכדי להישאר.

לדוגמה במוסקבה נפרשה רשת מצלמות אבטחה בעלת יכולת זיהוי פנים, תחת התירוץ שהן נועדו לזהות אנשים אשר אמורים להיות בבידוד, אך בסופו של דבר שימשו לאיתור מתנגדי המשטר אשר השתתפו בהפגנות שקדמו למשבר קורונה.

טל ולריולה, יזם ישראלי בתחום הטכנולוגיה, מרחיב בנושא:

"בישראל יושמו טכנולוגיות מעקב שונות וארגוני ביטחון העוסקים במלחמה בטרור מבחוץ החלו לנטר אזרחים ישראלים.  בלט במיוחד שר הביטחון באותה התקופה, נפתלי בנט, אשר דחף טכנולוגיות של חברת הסייבר ההתקפי NSO בנימוק של מאבק בקורונה, אך כל אדם חושב יכול להבין שכאשר משרד הביטחון דוחף טכנולוגיות רפואיות הדבר תמוה ובהחלט יש חשש לפגיעה בפרטיות ועוד צעד לעבר משטרת המחשבות של ג‘ורג' אורוול…"

אם ננסה ללמוד מהעבר, ניתן להיות בטוחים בדבר אחד. איננו יכולים לדמיין את השינויים שנולדים היום. יתכן שידרשו עשרות שנים עד שנוכל לתת את הדברים הבאים מנקודת מבט היסטורית ולראות שהקורונה הביאה לשינויים אלו ואחרים.

ולריולה מסכם את הכל בצורה פשוטה עם מסר חשוב: "מה שחשוב ללמוד ולהבין הוא שעלינו תמיד להסתגל ולחפש את ההזדמנויות החדשות…"

מאמר זה מוגש באדיבות איתי ברק וטל ולריולה