חשוב לדעת: מה עושים כשהוויאגרה מפסיקה לעזור?

טיפול תרופתי לקשיים בתפקוד המיני הוא הפתרון הנפוץ ביותר כיום לבעיה. הגלולות הקיימות, ויאגרה ודומותיה, מאפשרות להשיג זקפה ולשמור עליה למשך כמה שעות – אך מדובר בפתרון נקודתי בלבד, ויש מקרים שבהם השפעת הגלולות הולכת ופוחתת. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות במצב כזה? המשיכו לקרוא

הגלולות הקיימות כיום לשיפור הזקפה – כגון ויאגרה, סיאליס ולוויטרה – נמצאות בשימוש אצל המוני גברים הסובלים מבעיות אין אונות. גלולות אלו מביאות לשיפור זרימת הדם לפין, מה שמאפשר לייצר זקפה חזקה ולשמור עליה במהלך האקט המיני ולמשך כמה שעות. 

אך הטיפול התרופתי מספק מענה נקודתי לסימפטומים בלבד ולא לבעיה עצמה, וזהו אחד מחסרונותיו הבולטים. לא פעם יש החמרה של הגורמים שמלכתחילה הובילו להפרעות הזקפה (לדוגמה – התקדמות הגיל), ואז האפקט של הגלולות יורד, והגוף חוזר למצב הקודם שלו – כלומר חוסר יכולת לייצר זקפה באופן עצמאי. כמו כן, יש לא מעט מקרים שבהם השפעת הגלולות הולכת ופוחתת גם לאחר הגדלת המינון על ידי הרופא. 

כיצד פועלת גלולה לבעיות זקפה, דוגמת הוויאגרה?

הוויאגרה (וכן הגלולות האחרות הפועלות באותו אופן) מבוססת על החומר הפעיל סילדנפיל ציטראט (sildenafil citrate), הגורם בין השאר להגברת זרימת הדם לפין. כך זה עובד: בגוף שלנו יש מוליך כימי בשם cGMP, המאפשר את הרפיית כלי הדם בפין – וכתוצאה מכך את זרימת הדם לתוכו. ככל שחומר זה נשאר פעיל למשך זמן רב יותר, או שהגבר ייטול גלולה עם משך פעילות ארוך יותר, הזקפה תישמר יותר זמן (ובלבד שהגבר עדיין חש גירוי וחשק מיני – תנאי הכרחי לאפקטיביות הגלולה).

בגוף גם קיים אנזים בשם PDE5, שתפקידו הוא לפרק את ה-cGMP. החומר הפעיל בוויאגרה (סילדנפיל ציטראט) משמש כמעכב של ה-PDE5, מה שמעכב את פירוק ה-cGMP – ובסופו של יום מאפשר לגבר הנוטל את הגלולה להשיג את הזקפה המיוחלת. 

מדוע הגלולות משפיעות רק לזמן קצר?

השפעת הוויאגרה מורגשת בדרך כלל לאחר 30 עד 60 דקות מרגע נטילתה . אמנם החומר הפעיל נשאר בגוף כעשרים שעות, אך השפעתו על עוצמת הזקפה נמשכת רק ארבע עד שש שעות בממוצע. הסיבה לכך היא שאנזימי בכבד מתחילים לפרק אותו לאחר כשעתיים, וכתוצאה מכך רמת הסילדנפיל בדם יורדת ל-50%. 

יש ויאגרה, אין זקפה – למה זה קורה?

ייתכן מצב שבו גבר נוטל ויאגרה, אך היא לא תהיה אפקטיבית. מדוע זה קורה? לשם כך צריך להבין את המנגנון הזקפתי: בעת עוררות מינית, זורם דם אל איבר המין. מעטפת האיבר נמתחת ומתהדקת – ובכך מונעת מהדם בתוך האיבר לזרום החוצה. היחלשותם של כלי הדם העוברים בגופי הזקפה, בין אם בשל בעיות בכלי הדם ובין אם בשל בעיות עצביות או הזדקנות הגוף, מובילה לדליפה ורידית של הדם מהאיבר לגוף, ועקב כך הזקפה אינה נשמרת.

מעטפת איבר המין (הנקראת גם טוניקה אלבוגיניאה) מכילה כמות גדולה של סיבי קולגן. בתהליך המוזכר כאן יש להם תפקיד חשוב – להימתח ולהתגמש לפי הצורך. כלומר, הם אלו שאחראים לתהליך כניסת הדם לאיבר בעת עוררות מינית, וכן ללכידתו באיבר עד סוף האקט המיני. 

כשהגוף מזדקן, סיבי הקולגן מזדקנים יחד איתו ומתקשים לבצע את תפקידם (לרוב זה מתחיל בעשור החמישי לחיים, אך לעיתים גם קודם לכן). מערכת זו עלולה להיפגם גם בעקבות מחלות דוגמת סוכרת, יתר לחץ דם או טרשת עורקים. ובמקרים כאלו, ייתכן שהוויאגרה אמנם תוביל לזרימת דם לאיבר – אך סיבי הקולגן לא יתפקדו כראוי, והדם יזלוג מהפין לפני שתיווצר זקפה חזקה ומספקת.

הפתרון המושלם? כשהוויאגרה והוֶרְטִיקָה משלבים כוחות

מכשיר הוֶרְטִיקָה, שפרץ לשוק האורולוגיה והטיפול המיני לפני כשנתיים, שינה את חוקי המשחק בלא מעט היבטים, אך בעיקר בפן הרפואי: מעבר מטיפול נקודתי, זמני, המשפיע על הסימפטומים בלבד, לטיפול המספק מענה לבעיה עצמה – ולאורך זמן. 

המכשיר מבוסס על גלי רדיו בתדר נמוך. גלי הרדיו מחממים, מחזקים ומשקמים את סיבי הקולגן שבמעטפת האיבר – ולמעשה מאפשרים להם למנוע את דליפת הדם מהאיבר ולהשיב את מנגנון הזקפה לתפקוד תקין. 

יש גברים רבים שהחלו להשתמש במכשיר לאחר שהגלולות הפסיקו לעבוד, או כי העדיפו להימנע מפנייה נוספת לרופא (הטיפול בוֶרְטִיקָה, בניגוד לגלולות, אינו מחייב מרשם). אחרים העידו כי דווקא השילוב של שני הטיפולים שיפר את התפקוד שלהם בצורה משמעותית, ויש גם לא מעט שדיווחו כי הצליחו להפחית בהדרגה את המינון התרופתי, או לוותר עליו לחלוטין. 

כך או כך, נראה כי השילוב בין הטיפולים הקיימים לבין הוֶרְטִיקָה – הפתרון הרפואי הטכנולוגי – יכול לעזור להשיג תוצאות טובות יותר בטווח הארוך, להביא לשיפור ניכר בתפקוד המיני ולהחזיר את הביטחון ואת ההנאה לחיי המין.

קרדיט: Shutterstock