טקס שואה ונכבה בתל אביב

זה כבר לא סוד שבגרמניה תפסו את ההגה וסובבו אותו לקצה השמאלי של המפה הפוליטית כבר לפני שנים רבות. בשנים האחרונות, כך נדמה, הנטייה השמאלית של גרמניה רק הולכת ומתגברת וכבר לא ידוע אם גרמניה הפכה יותר שמאלנית או ישראל הפכה יותר ימנית.

כך, האירוע שייערך כ-84 שנה לאחר ליל הבדולח יכונה "טקס שואה ונכבה". הטקס קורא להבין את כאבו של האחר, תוך התייחסות הן לכאבם של היהודים שהיו בשואה והן לכאבם של הפלסטינים אשר נגזלו מהם אדמות עם הקמת מדינת ישראל. האירוע הינו יוזמה של מפלגת השמאל הגרמנית הקיצונית המכונה בשם "די לינקה". הכותרת של האירוע קוראת להבין את הכאב של ה"אחר".

האירוע אמור היה להיערך ביום רביעי השבוע (10.11.2022), זהו יום השנה המציין את ליל הבדולח שערכו היהודים בגרמניה הנאצית. ביקורות רבות הוטחו כלפי מכון התרבות הגרמני שיזם ואחרי על האירוע. למעשה, כמעט ואין גוף ישראלי שלא תקף את המכון על הכוונה לקיים מעין טקס שכזה. לפיכך, לאחר לא מעט ביקורות שהופנו שוב ושוב למכון, הוחלט לדחות את האירוע לתאריך חדש בהמשך נובמבר.

הן שר החוץ, הן מנכ"ל יד ושם ונציגי ארגונים אחרים יצאו נגד היזמה, אשר ביקשה לכרוך את השואה בד בבד עם אסון הנכבה הפלסטיני, תוך שהיא מעבירה מסר ברור. אמנם שגרירות גרמניה הצהירה בתגובה כי אין בכך כל זלזול בחשיבות ובייחודיות של השואה ואולם נדמה כי למרות זאת, האירוע יתקיים כסדרו.

האירוע, אשר ביקש להדגיש את החמלה ואת היחס כלפי האחר ואת חשיבות החמלה כלפי כאבו של האחר הינו יוזמה של קרן השייכת למפלגה המבססת את פעילותה על הזרם הסוציאל דמוקרטי. קרן זו מקבלת גם מימון מהממשלה הגרמנית. הכנס שעתיד להתקיים, כפי שזה אוזכר על ותואר במכון גטה הפועל בשם ממשלת גרמניה ברחבי העולם נכתב כי מדינת ישראל בנויה על שטח השנוי במחלוקת מבחינה פוליטית.

זאת משום שהיהודים מתמקדים בזכרון השואה הכואב ואילו הפלסטינים, אשר עדיין מתגוררים בשטח המדובר, רואים באותה שנה בה הוקמה מדינת ישראל שנת אסון ולא שנת שמחה. זאת, משום שרבים מהם היו לקורבנות באותה שנה, רבים ברחו ואחרים גורשו, מאות אלפים למעשה נעקרו מביתם בשנה זו. שנת 1948 מכונה אצל הפלסטינים בכינוי "הנכבה" בשל היותה יום אבל.

כאמור, גורמים רבים בקרב הישראלים יצאו נגד יזמת הכנס וזועמים על השוואת הקמתה של מדינת ישראל לשואה. ציון התאריך באותו תאריך בו התקיים ליל הבדולח לא נפל במקרה: יש בכך רמיזה עבה לדמיון בין שני האירועים. במשרד החוץ עדיין עומדים על הדרישה לבטל את האירוע בטענה כי הוא מבטא זילות כלפי ערך השואה, כמו גם יחס ציני ומניפולטיבי כלפי ישראל. מטרתו של האירוע, כך טוענים במשרד החוץ, אינה אלא הכפשה של מדינת ישראל.