הרפורמה החדשה בתהליכי ההתחדשות העירונית – האם היא תצליח להאיץ את התהליך?

בסוף החודש תוכנית תמ"א 38 צפויה להסתיים ברוב הערים בישראל והרפורמה בתהליכי התחדשות עירונית צפויה להחליף אותה. רפורמה זו נועדה לזרז את תהליך ההתחדשות בערי המרכז ובפריפריה ואחד ממרכיבי המפתח שלה הוא העברת סמכויות נרחבות לרשויות המקומיות במטרה לחסוך בבירוקרטיה ולהאיץ את התהליכים. האם היא תצליח? הדעות חלוקות.

אותה גברת בשינוי אדרת?

הרפורמה החדשה מתמקדת בקיצור הבירוקרטיה, תוך מתן סמכות לרשויות המקומיות ליזום פרויקטים, להחיל הליכי התחדשות על בניינים בודדים, להציע תמריצים כלכליים ליזמים ועוד. 

עם זאת, לא ברור האם השינוי אכן יאיץ את התהליכים או יגרום לעיכובים מסוג שונה? הצורך בשיתוף פעולה בין גופים ציבוריים לפרטיים עשוי לגרור בירוקרטיה סבוכה ולהגביל את יכולתן של הרשויות המקומיות. 

לצד סוגיה זו, עולות שאלות נוספות – האם הרפורמה תספק פתרונות בניה בפריפריה (אחת הטענות שעלו כלפי תמ"א 38)? האם יתווספו די יחידות דיור חדשות שיצמצמו את מצוקת הדיור? ימים יגידו.

האצת קידום פרויקטים – הגיע הזמן להפוך תקליט

במשך שנים עסק הדיון על התחדשות עירונית בחיזוק מבנים מפני רעידת אדמה, מתוך הנחה כי זו שאלה של זמן, אך המלחמה הנוכחית מראה כי המיגון הכרחי גם מפני טילים וה-7 באוקטובר הוכיח כי אין לנו פריבילגיה להמתין. אבל מה קורה בפועל?

המציאות החדשה אילצה את הרשויות המקומיות, היזמים ובעלי הדירות לשנות פאזה – הוראת השעה מאפשרת הוספת ממ"ד לבתים נמוכים, מה ששוב מותיר את הפריפריה חסרת הגנה. יש צורך בקידום מיידי של פרויקטים למתן פתרונות מיגון, למאות אלפי דירות, בעיקר באזורי עימות. 

האצת ההתחדשות עירונית – דיווחים מהשטח

כאמור, הרפורמה מעניקה לרשויות סמכויות וגמישות להאצת תהליכי התכנון, האישור והבנייה, אך היא מחייבת שיתוף פעולה בין גופים ציבוריים ופרטיים, מה שיוצר בירוקרטי חדש ומונע מרשויות שטרם קידמו מגמת התחדשות, להצטרף אליה, זאת בנוסף לכך שרשויות רבות מעדיפות הכנסות מארנונה מסחרית ולא דירות מגורים. 

עיכובים נוספים נוצרים עקב התנגדות דיירים, מה שמגיע לעיתים לכדי תביעות בהתחדשות עירונית .

אם עולה הצורך בהליך משפטי, מומלץ לפנות לאיש מקצוע המתמחה בתחום –משרד עורכי דין – אביב טסה המתמחה בתחום ההתחדשות העירונית יעמוד לצדכם, למציאת פתרון יעיל וממוקד לבעיה הגוררת התנגדות. 

מנגד, יש הגורסים כי השינוי קורה, אך לאט – יש רשויות מקומיות שכבר קידמו בעבר פרויקטים, כמו ירושלים, ומנצלות את הרפורמה להאצת וייעול התהליכים, לצד בעלי הדירות שהבינו כי מדובר בצו השעה ואין מקום להתמקח על זוטות – מיגון הדירות איננו מותרות, אם כי הכרח לנוכח המציאות.

לסיכום, הרפורמה החדש מנסה להאיץ את תהליכי ההתחדשות אך הצלחתה תלויה באכיפה המקומית ושיתוף פעולה יעיל בין גופים ציבוריים ופרטיים ולעיתים, אין מנוס מפתרון המחלוקות בהליך משפטי.